טלוויזיה באינטרנט: למה לא כולם כבר שם?

סביב הביטוי “אולד פשן” יש הילה רומנטית נוסטלגית חיננית, אך האמת שגם נוטפת ממנו לפעמים פראייריות לשמה. אנשים, למשל, שמתעקשים על המנוי לעיתון, למרות שהחדשות שהם יקראו בו בבוקר הן הכותרות של ליל אמש ברשת. כאלו הם גם האנשים שממשיכים להיות מחוברים לערוצי הלוויין או הכבלים ולשלם, הרבה מאוד כסף, על תוכן שיש באינטרנט בחינם או בהרבה פחות כסף. התנתקות מחבילות “הטריפל שמיפל” למיניהן חוסכת ללקוח בין 3,000 ל-4,000 שקל בשנה. אם יש לכם ילדים, עשו לעצמכם טובה ושימו את הסכום הזה לחיסכון עבור הלימודים האקדמיים שלהם בעתיד, או שפשוט יתפנה לכם תקציב לחופשת הכלול כלול באיי יוון מדי שנה.

“אולד פשניות” היא לא סיבה מספיק טובה לא לתת את הצ’אנס הראוי עבור טלוויזיה באינטרנט. מה אכפת לכם לנסות להתנתק לחודש או לחודשיים? תהיו בטוחים שאם בכל זאת תרצו, אנשי המכירות ישמחו להתקין לכם מחדש ואפילו לפטור אתכם מדמי ההתקנה. מקסימום. ניסיתם.
נכון לשנת 2008 לטלוויזיה הרב ערוצית (לווין או כבלים) היו מנויים כ-72% מבתי האב בישראל, שהם כמיליון וחצי בני אדם. מאז ועד היום שיעור הצופים שמחוברים לחברות הגדולות נמצא בירידה מתמדת, ומנגד ישנה עלייה בכמות המשתמשים בטאבלטים ובסמארטפונים לצריכת תכני ווידאו, אבל יס והוט עדיין רחוקות מלהתחיל לחשוש לעתידן. גם היום כשהכול נמצא ברשת, כאשר טלוויזיה באינטרנט מאפשרת לצפות בסרטים ובסדרות במועד השידור המקורי שלהן בחו”ל, עדיין חלק גדול מהאוכלוסייה מהסס להתנתק מחברת הכבלים או הלוויין שלו.

מה כל כך מפחיד אנשים? מה כל כך מרתיע? קודם כל, רוב האנשים בסופו של דבר צופים בעיקר בערוצים שמשדרים חדשות, בערוצים המרכזיים, והם חוששים שתקלות כאלה ואחרות בגלישה או פרסומות מקפצות יפריעו להם לצפות כראוי בתוכן החדשותי. מעבר לכך, הרבה אנשים הם לא נייטיב אינגליש, ורוב הסדרות מחו”ל שמשודרות ברשת לא כוללות תרגום או שהתרגום שלהן לא ממש איכותי ונעשה באופן פיראטי.

ותוסיפו לזה את העצלנות, הו העצלנות. למי יש כוח להתאמץ כל כך לחפש ברחבי הרשת בדיוק את פרק 22 בסדרה האהובה עליו, כי הלינק הספציפי של הפרק שבור. למי בכלל יש כוח לחפש איזשהו תוכן מכל סוג שהוא כשיש הכול ב-VOD המסודר למשעי בטלוויזיה הרגילה?

אז נכון, הרבה יותר נוח לזפזפ, ונכון שהיתרונות הטכנולוגיים עדיין אינם פרפקט, ונכון שיש המון אנשים זקנים ומבוגרים שרוצים את הטוב והישן ולא אכפת להם שיקראו להם אולד פשנים או אולד פראיירים, כי הם פשוט רוצים להתרווח על הכורסה ולקבל הכול בלחיצת כפתור בשלט. שלא לדבר גם על כל מי שהאנגלית שלו עילגת וכל מי שהוא טכנופוב איום ונורא.

אבל צריך לזכור משהו חשוב: טלוויזיה באינטרנט פותחת בפנינו את החופש לבחור, בין הרבה יותר מאשר 200 ערוצים שרובם משדרים ממדינות ערב או ממדינות אירוויזיון, ועם השנים היא נעשית יותר ויותר זמינה, ויותר ויותר מהירה, ויש כבר המון אתרים חוקיים לחלוטין, כולל אתרים ישראלים שמציעים תוכן חינמי הכולל גם חדשות, גם סדרות וגם סרטים, עם או בלי תרגום לשפת הקודש.
אולי זה לא יקרה מחר בבוקר ולא בתחילת 2016, אבל יש אופק חדש לטלוויזיה באינטרנט ועם התאמות נכונות ושיפורים טכנולוגיים, בסוף כולם יהיו שם, גם הוט וגם יס, אחרת “הוט” תהיה כל מה שנשרף ו”יס” תהיה כל מה שהוא לא.